כ"ב תמוז תשע"ג
30/06/13
מכתב גלוי לראשי החמ"ד
שלום רב
אנו תושבי המועצה האזורית
שפיר בעשרים ושתים השנים האחרונות. הגענו והשתקענו באיזור בין היתר בשל רבגוניותה
של האוכלוסייה וסובלנות התושבים. במועצה האזורית (בחלק הצפוני שלה) גרו ולמדו
בכפיפה אחת, לאורך עשרות שנים, תלמידים ממשפחות מסורתיות יחד עם בני ובנות רבנים
מפורסמים, ללא משוא פנים, ללא הפרדה ומתוך כבוד הדדי. מוסדות החינוך היו תמיד
ממ"ד, כל הילדים הלכו למוסדות אלו וכך נשמרה רוח המסורת והיהדות בכל בתי אב.
לצערנו, בשנים האחרונות,
במחזוריות של כל חמש שנים, קמים זרמים הקמים לכלות את האחווה והאחדות ונוגסים בכל
פעם במרקם החיים היפה הזה. אחת לחמש שנים קמה קבוצה מיליטנטית ששמה לה למטרה
להקצין ולהפריד, וליצור בתי ספר הנקראים יותר "תורניים" ויותר דתיים.
המאפיין החוזר של קבוצות אלה הוא הדגש על חיצוניות: הפרדה בין בנים לבנות, לבוש של
חצאית בלבד לבנות, כיסוי ראש למורות מחנכות וכד'. מעולם לא דרשו קבוצות אלו העלאת
רמת מקצועות הקודש והחול, הנהגת תפילת מנחה בבית הספר היסודי, לימודי יהדות לעומק
גם לבנות, שימת דגש על מצוות בין אדם לחברו בכיתות כמו ביקור חולים, תגבור התנדבות
התלמידים וכו'.
אנו מלווים את הנסיונות האלה
כבר כמעט שנות דור. תמיד חזרנו ובררנו בסקרים מה עמדת רוב ההורים. פעם אחר פעם
התברר שרוב ההורים איננו מעוניין לא בהפרדה ולא בשינוי אופנת לבוש הבנות, ופעם אחר
פעם אנו מוותרים בשם האחדות, נסוגים מעמדותינו, ומקווים שהפעם באמת תהיה זו הפעם
האחרונה.
לאחר כל נצחון כזה של מגמת
ההחמרה וההקצנה, מתברר מחדש, ששום דבר מהותי לא באמת השתנה בחינוך. התלמידים לא
נעשו באמת דתיים יותר. רמת הידע היהודי לא עלתה. הפעילויות שנוספות בעקבות ההפרדה
מכוונות למכנה המשותף הנמוך, ולבד מעצם היות החברה נפרדת יותר ומוחצנת יותר במראה
הדתי שלה, לא קורה למעשה שום דבר חדש. התודעה היהודית איננה עמוקה יותר בשום דבר
אמיתי. ולמעלה מזה, רמת הלימודים במוסדות החינוך איננה עולה, ולבד מפוליטיזציה
מוגברת של החינוך למעשה לא הושגה שום מטרה בעלת ערך.
לעומת זאת, הנזקים אמיתיים:
א.
תלמידים רבים מהאזור, במיוחד בני
מושבים, עזבו לחינוך החילוני וכבר לא יהיו מסורתיים כהוריהם. קולר הדור החדש הזה,
שכבר לא יקיים מצוות ולא יחנך כך את ילדיו, תלוי בצוארי המפרידים והמקצינים.
ב.
הדמוגרפיה של היישוב משתנה, ותושבים חדשים
המגיעים הנה שייכים לזרם אחד ומובחן, קיצוני יותר. אופי היישוב משתנה, למורת רוח
תושביו המקוריים ומייסדיו, שלעתים כבר מרגישים שלא בנוח עם אורח חייהם.
ג.
נוצר נזק פסיכולוגי ברור ומוכח של
בנים ובנות שיכולתם ליצור קשרים משמעותיים ניזוקה, וגורמת לבעיות אמיתיות וקשות,
המתועדות היטב אצל העוסקים בנושאים האלה בצורה מקצועית.
אפשר שזו צורת החיים הנראית
נכונה למקצינים, אבל אנו איננו רוצים בחברה כזו.
טוב יהיה לאותם חדשים מקרוב
באו, שיסמכו על עצמם ועל נסיון החיים של בני האיזור הזה, כמו גם על העובדות
המוכיחות שגם רבני האיזור חינכו את בניהם בחינוך הממ"ד, וברוך ה', שום נזק לא
קרה להם. הנסיונות החוזרים ונשנים – שגם מצליחים – יעלימו את המודל הדתי לאומי
ציוני, שערכי תורה עם דרך ארץ הם נר לרגליו, ויציבו במקומו את המודל
הפסאודו-תורני, שיצמיח דור שטחי יותר, מנותק יותר מהחברה הישראלית, ותורם פחות
להתקדמותו של עם ישראל.
אנו תובעים מראשי מערכת
החינוך למנוע בעד המגמות ההרסניות האלה מלהשתלט על מארג חיינו, שנבנה פה בעמל רב
ולאורך דורות. אנו דורשים מכם להגן על ערכי הציונות הדתית הקלאסית, הרואה אידיאל
בהשתלבות בחברה הישראלית בכל רמותיה, המבקשת לחיות חיים מודרניים ומשכילים שלמים
ולא לסגת חזרה לגיטאות מתבדלים. אל תלכו שולל אחרי מצג השווא הכביכול-דתי יותר של
המבקשים לשנות, ואל תיראו מאיומיהם כי מדובר בהליכה נגד דרך התורה. שום קידוש ה'
לא יצא מאותן רפורמות שקבוצות אלה מבקשות להנהיג. אבל האחריות לחברה הישראלית
כולה, שהיתה נר לרגלי הציבור שלנו עשרות שנים, תתפורר ותינזק ללא תקנה.
בשם העתיד של האזור כולו,
בשם ערכי החינוך הדתי כפי שיסדו אותו ראשיו ורבותיו בעבר, אל תקבלו את הדרישות
האלה, והציבו במקומן דרישות של אמת, להעמקה של ידע התורה לבנים וגם לבנות, ולאחריות
כלפי כל תושבי האיזור, כי בנפשנו היא.
רבקה
וחגי משגב
מרכז
שפירא
