יום חמישי, 17 בנובמבר 2011

חיי שרה: זוגות זוגות

המקרא כולל סיפורים מסוגים רבים. חלקם סיפורי גבורה במלחמה, כמו מרבית ספר שופטים וחלקים מספר שמואל; חלקם אירועים היסטוריים פוליטיים, ובהם סיפורי יציאת מצרים וסיפורי מלכים רבים; ורבים מהם הם סיפורים שבמרכזם מערכות יחסים בין אישיים. כאלה הם סיפורי יוסף ואחיו (שכמובן מתפתחים לכדי סיפור היסטורי), דוד ושאול ורבים אחרים. כמה וכמה מסיפורי מערכות יחסים כאלה, במרכזם חיי זוג – גבר ואשה.
חלק גדול מספר בראשית בנוי סביב סוג כזה של סיפורים. סיפור ראשיתו של הספר הלא הוא סיפור זוגי – אדם וחוה. הדמויות הראשיות בספר, מאברהם ואילך, פועלות במסגרת משפחות. ספר בראשית כולו, למעשה, הוא ספר המשפחות. דומה שהתורה מציבה כאן מודל ברור, האומר כי האומה, שהיא נושא שאר התנ"ך, נבנית מתוך משפחה. אין האומה אוסף של יחידים, אלא אוסף של משפחות.
למרות שעיקר הכובד יעבור אחר כך לסיפורי גבורה ופוליטיקה, שב המקרא ומציב מפעם לפעם משפחה במוקד ראייתו, ודומה כי סיפורים אלה באים בכל פעם שנדרשת התחלה חדשה. ספר שופטים מסתיים בסיפורים משפחתיים, (שאיננו שייך לשם כנראה מבחינה כרונולוגית!) של משפחה מעוותת, של מערכת יחסים חולנית, של ניכור צבוע בין איש לפילגשו, המוביל בסופו של דבר למלחמת אחים. וניגודו בספר שמואל, המסיים את תקופת השופטים האנארכית ומתחיל את תקופת המלוכה: את משטר המלוכה בישראל מתחיל סיפורה של משפחת אלקנה ותיאור מערכות היחסים שבתוכה. גם מגילת רות, המציגה בסופה את שורשי בית דוד, אינה אלא סיפור על מערכת יחסים בהתהוותה, העוברת ממשפחה שנהרסה ועברה מן העולם – המסמלת אולי את תקופת השופטים - אל זוג חדש, הבונה שוב את חייו על החסד והתקווה, ומוביל בהמשך לתחילתה של המלכות.

סיפורי האבות, כאמור, הם סיפורים המתרחשים בתוך משפחה. לכל האמהות תפקיד מרכזי בסיפור, והן מציגות טיפוסים שונים מאד מבחינה אישית: שרה הדומיננטית והדעתנית, רבקה המושכת בחוטים מאחורי הקלעים, ושתי האחיות המתעמתות על בניין ביתן, האחת יוזמת ופעילה והשניה פסיבית אך יציבה. לאישיותן השפעה מכרעת על הסיפור והן מקדמות את עלילתו בכל מקום שהן מופיעות.
אולם דומה כי לדמות אחת יש מקום מרכזי יותר מאשר לאמהות האחרות, והיא שרה. היא מעורבת ביותר סיפורים, ובחלקן היא נותנת הוראות וכופה מהלכים, מה שאי אפשר לומר על אף אחת אחרת מהאמהות. אף מותה זוכה להתייחסות מפורטת יותר, והשפעתו על אברהם – הסופד, הבוכה והקובר - זוכה להבלטה יותר מאשר מות האמהות האחרות אצל שאר האבות. היא זוכה למעמד כמעט שווה בסיפורי אברהם, בעוד שהאמהות האחרות מותירות על הבמה את המקום המרכזי לאב או לבניו.
חיי אברהם ושרה רצופי משברים ולעתים אף עימותים. מערכת היחסים ביניהם מתוארת מכל זוית אפשרית במעלות ומורדות חייהם. אבל שלא כמערכות היחסים אצל יצחק ורבקה, או אף בין יעקב לנשותיו, זו היא מערכת גלויה לחלוטין. אין תכניות המוסתרות מעיני האב כפי שתעשה רבקה; אין אברהם מוצב בפני עובדות מוגמרות כפי שתעשינה רחל ולאה בפרשת הדודאים; אין תביעות חסרות הגיון המובילות למריבה כפי שתתבע רחל בנים מיעקב (בראשית ל' א'), אלא מעשיוּת ברורה; וטענות שיהיו לה כלפי אברהם יובעו בקול רם ואולי אף כעס, אבל גלוי – "חמסי עליך" (ט"ז ה'), לעומת רגשנותה המניפולטיבית של רחל – "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי" (ל' א', ופירוש הרמב"ן שם).

זהו גם המאפיין המרכזי של דמותו של אברהם עצמו מבין האבות – כל מעשיו גלויים, והוא כמעט לעולם אינו מנסה להסתיר את כוונותיו, בניגוד בולט לנכדו יעקב, שכמעט כל מעשיו יש בהם מימד של הסתרת כוונות, ולעתים אף המעשה עצמו נעשה בהסתר. בתגובה לכך גם ה' אומר "המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?" (י"ח י"ז), שלא כמו אצל יעקב, שכל קורותיו חסרות פשר, עד לאחר עשרות שנים, כשנודע לו כי יוסף חי – וגם אז הוא אינו מאמין.
התיאום בין אברהם לשרה מתבטא אף בדברים שהם אינם מתכוונים אליהם במודע. שניהם מגיבים בצורה דומה על בשורת הולדת יצחק: בצחוק (י"ז י"ז; י"ח י"ב). אמנם שרה מסתירה את צחוקה, אולם לא מאברהם – שהרי היא באוהל – אלא מאלוהים.

אפשר שזוהי הסיבה שחז"ל ראו את סיבת מותה של שרה בשבירת המערכת הזו. על פי המדרש, שרה לא היתה שותפה לסוד העקדה, ואי שותפות זו הובילה לאי ידיעה, לטעות, ליאוש ולמוות:

אמר אברהם: מה אעשה? אם אגלה לשרה - נשים דעתן קלה עליהן ... ואם לא אגלה לה ואגנבנו ממנה - בעת שלא תראה אותו תהרוג את עצמה...
(לאחר העקדה) א"ל יצחק לשרה: "נטלני אבא והעלני הרים והורידני גבעות, והעלני לראש הר אחד ובנה מזבח וסדר את המערכה והעריך את העצים, ועקדני על גבי המזבח ונטל הסכין בידו לשחטני. אילולי שאמר לו הקב"ה 'אל תשלח ידך את הנער' - כבר הייתי שחוט!" אמרה לו: "ווי לך, ברא דעלובתא, אילולי..." לא הספיקה לומר הדבר עד שיצאה נשמתה (תנחומא וירא; לסיפור זה גירסאות רבות נוספות. ועי' בראשית רבה נ"ח ה'; כדאי לזכור, שעל פי רש"י, שרה מתה לבדה, בקרית ארבע, ואברהם לא היה לידה בשעת מותה).

האבות הבאים, ובכלל המשפחות הבאות, יציבו דגמי זוגיות נוספים ושונים, על יתרונותיהם וחסרונותיהם. המקרא איננו ממליץ על דרך זו או אחרת. הוא מתאר אותם, ולפחות במקרה של אברהם ושרה אולי גם מצהיר: בסופו של דבר, הכל עניין של תקשורת.

אין תגובות: