תרומה: הסוד

אין האדם אדם, אלא כשיעמיד את האל במרכז חייו. וכביכול אין האל אלוהים, אין האינסוף משרה שכינתו, אלא לכשיהיה האדם מטרתו. סוד יש בדבר. להט הרז המתהפך, שאין להביט בו משני צדדיו בעת ובעונה אחת, והמנסה לאחוז בו משני צדדיו כאחד ימצא את עצמו ללא כלום והאין בידו.

אם יכרתו ברית, אדם ואלוהים, למען תיקונו של עולם, אז האדם יהיה אדם והאל יהיה אלוהים חי בעולמו. וכביכול יחיו שניהם את הברית ואת חוקיה – אדם ואל. האדם יאמר "כה אמר ה' אלוהי ישראל", ואלוהים יאמר "אליעזר בני אומר, יונתן בני אומר". האדם יאמר "הריני מקבל עלי עול מלכות שמים", ואלוהים יניח תפילין שכתוב בהם "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".

אבל קסם הברית מיוחד הוא. אם ינסה אדם להציץ אל מעבר לה, ולומר "הנה האדם במרכזה למעלה, ופני אדם במרכבה, ובכן הבה ניגש לעיקר מיד ונעבוד למען האדם" – יתפוגג המקסם, יישברו הלוחות ויפרחו האותיות. האדם ימצא את עצמו אז במעגל ללא מרכז, ושניהם, אדם ואל, יפנו גב אל גב ועורף אל עורף. אדם ללא אלוהים יתנהל בעולם מנוכר, ושכינה תבכה על ביתה שחרב.

וגם אם יאמר האדם "הריני עובד את האלוהים למען האלוהים, והאדם איננו כלום" – יתפוגג המקסם, ואש תצא מאת ה', ותאכל נשמה בעוד גוף קיים.

ויש אשר יבוא אדם ויאמר, באה העת. הבה ניכנס אל הקודש פנימה, והיה האל לאדם והאדם לאל, וגאולה תבוא לעולם, והבית הישן שבו לוחות הברית אין בו חפץ, ולא תישאר ממנו אבן על אבן, ומלכות השמים תיכון על הארץ היום. אז יעלו שומרי הברית על גג הבית שאין בו כבר חפץ, וישיבו את המפתחות לבעליהם, ויימלטו והתורה בחיקם, והיה בית המדרש להם למקדש. ובברית יעסקו יומם ולילה, והיא ביתם והם נאמניה. שם ילונו, שם יגורו, בה ישגו, ולא יהיו להם חיים מחוץ למקדשם זה החדש והמעט.

ושכינה תהמה כיונה בגלותה, כהורים המבקשים טוב לילדיהם, ועיניהם כלות למראה הילד הזקן השוכב על מיטתו ואינו יוצא מביתם. לא כך, בן, לא כך. אהבת הורים לילדיהם איננה משחרת לקרבתם המתמדת, אלא לעצמאותם, ולא מפני בקשת הריחוק, אלא דוקא מפני בקשת הקירבה. אין רחוקים יותר מילדים מבוגרים והוריהם הגרים בבית אחד, ואין קירבה כקירבת הבן העצמאי והוריו.

על כן מבקש אלוהים מהאדם לבנות לו בית. בית לי, שיעמוד במרכז המחנה שלכם אבל שלי יהיה. בית שגבולותיו ברורים. כי ללא גבולות אין קירבה, ללא חוקים אין התקדמות, ללא מגבלות אין יצירה, ללא מסגרת אין תוכן, ללא משמעת אין משמעות, ללא בית אין חוץ, ללא ריחוק אין אהבה. ללא אלוהים אין אדם.

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. אין קודש אלא פרישות והבדלה. ועשו לי מקדש, שכל הזר הקרב אליו יומת; מקדש שאין לגשת עדיו אלא אחרי היטהרות; מקדש שאין נכנסים אליו לפני ולפנים אלא אחד, אלא בפעם אחת, אלא בענן, ופני לא ייראו. אז, ורק אז, ושכנתי בתוכם.