tag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post7713838931477098402..comments2024-03-26T22:04:05.050+02:00Comments on על מה שהיה ועל מה שקורה: ושוב על מוסר ומחאהחגי משגבhttp://www.blogger.com/profile/05343927864087940783noreply@blogger.comBlogger3125tag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-83171776701042856112013-05-14T12:55:58.722+03:002013-05-14T12:55:58.722+03:00למרות ש"מעשה אבות סימן לבנים", מן המפורס...למרות ש"מעשה אבות סימן לבנים", מן המפורסמות הוא כי האבות לא התנהגו בארץ כבעלי הבית אלא כגרים, וראיות למכביר מפורשות בעניין. לכן אין להקיש כלל בין מעשי האבות לבין ההתנהגות הלאומית בה צריך עם ישראל לנקוט מול אויביו מרגע שנכנס לארץ כלאום (לדוגמה, אין מקבילה ל"לא תחיה כל נשמה" בדרכי האבות!), והסיסמה "יעקב הוא ישראל" אינה רלוונטית לעניין זה כלל.<br />בתגובתך אתה מנסה לצמצם את דבריך למעשי אנשים פרטיים בלבד (ובזה אני נוטה להסכים אם כי בהסתייגות שדרישה לריסון היחידים לא יכולה לבוא באם המדינה אינה מגנה בצורה סבירה על אזרחיה מפני האויב ובאם המדינה הופכת אויב לאוהב ואוהב לאויב) אך במאמרך אתה מדבר על הצורך להיות מוסריים כלפי האויב אבסולוטית, כולל ברמה הלאומית ובמלחמה כוללת, מה שבוודאי סותר את מלחמות יהושע ודוד ביד ה'.<br /><br />יש גם להדגיש שלמרות שהאבות התנהגו כיחידים וחששו כיחידים צדיקים הן מפני חלישות הדעת שבהריגת אדם והן מפני נקמת האויב (כמו שמפורש במקרה שמעון ולוי - "ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי") - הרי שהקב"ה הפיג את חששם, אימץ וחיזק אותם והוסיף שכר על שכרם.<br />הבה לא נישאר עם חצי התמונה ביד של קידוש החשש ותו לא. בסופו של דבר ה' חפץ במיגור הרשע ובניצחון עמו.<br /><br />אתה כותב "אכן, אותן נפשות שהרג אברם תוך כדי מלחמה, להגנת אחיינו ויורשו, עשויות לעכב את ירושת הארץ". זאת מהיכן לקחת? רש"י לא הזכיר את עניין ירושת הארץ כאן אלא את שכרו של אברהם במישור הפרטי. ולראיה אברהם שואל מיד את ה' "מה תיתן לי ואנוכי הולך ערירי" (לשיטתך מה זאת השאלה הזאת? הרי ה' נותן לו את הארץ!) - אלא ודאי מדובר במישור הפרטי, ועל זה אכן ה' מברך אותו בברכת הזרע. ורק לאחר מכן כהשלמה ה' חוזר ומברך אותו בברכת הארץ.<br /><br />עיין גם במדרש רבה ותיווכח שפרשנותך תלושה מדברי חכמינו:<br /><br />בראשית רבה מ"ד ה':<br /><br />ר' לוי אמר תרתין (אמר שני דרושים), ורבנן אמרי חדא (ורבותינו אמרו דרש אחד). ר' לוי אמר: לפי שהיה אבינו אברם מתפחד ואומר: תאמר, אותן אוכלוסין שהרגתי, שהיה בהן צדיק אחד וירא שמים אחד! משל לאחד שהיה עובר לפני פרדסו של מלך. ראה חבילה של קוצים וירד ונטלה. והציץ המלך וראה אותו. התחיל מיטמן מפניו. אמר לו המלך: מפני מה אתה מיטמן מפני? פועלים הייתי צריך שיקושו אותה! עכשיו שקששת אותה, בוא וטול שכרך. כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברם: אותן אוכלוסין שהרגת – קוצים כסוחים היו! הדא הוא דכתיב (ישעיה ל"ג) "והיו עמים משרפות סיד קוצים כסוחים".<br />ר' לוי אמר אחרי (דרוש אחר): לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר: תאמר, אותן המלכים שהרגתי, שבניהם מכנסין אוכלוסין, ובאים ועושים עמי מלחמה! אמר לו הקדוש ברוך הוא "אל תירא... אנכי מגן לך", מה המגן הזה – אפילו כל החרבות באות עליה, היא עומדת כנגדן, כך אתה: אפילו כל אומות העולם מתכנסין עליך, נלחם אני כנגדן!<br />רבנן אמרי חדא: לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר: ירדתי לכבשן האש וניצלתי, ירדתי למלחמת המלכים וניצלתי, תאמר שקיבלתי שכרי בעולם הזה, ואין לי כלום לעתיד לבוא! אמר לו הקדוש ברוך הוא: "אל תירא... אנכי מגן לך. כל מה שעשיתי בעולם הזה חינם עשיתי עמך, אבל שכרך מתוקן לעתיד לבוא - "שכרך הרבה מאוד", וזה שאמר הכתוב (תהלים ל"ב) "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".<br /><br />אברהם אינו חושש מפגיעה באויב אלא מפגיעה בצדיק בשגגה. הוא אינו חושש על הארץ אלא על חלקו בעולם הבא. הוא אינו חושש על הריגת הרשע אלא מפני נקמת האומות.<br /><br />לכן וודאי שבמישור האישי חייבים להיות מוסריים אך כשמדובר במלחמת מצווה וחובה נגד אומה רצחנית ואויבת, בל נסלף את הנחרצות בה מצווים עלינו התורה והתנ"ך לפעול ללא רחמנות מלאכותית על האויב על חשבון חיילינו ואזרחינו כפי שקיימת היום למכביר.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-11955197870121765772013-05-06T10:32:06.026+03:002013-05-06T10:32:06.026+03:00חבל שלא קראת לפני שהגבת. כתבתי מפורשות: "יעקב...חבל שלא קראת לפני שהגבת. כתבתי מפורשות: "יעקב הוא האב, הוא הבית, הוא ישראל. האחריות על נקמת כבוד ישראל איננה מוטלת על אנשים פרטיים!"<br /><br />כל מה שדיברתי עליו הוא ביצועים של אנשים פרטיים, המחליטים לנקום באויב. נקמה באויב היא עניין ממלכתי. גם זה מפורש ברמב"ם ובכל הפוסקים. כל מי שעושה אחרת, מלבד הפגיעה במוסר, גם פוגע בממלכתיות, בכובד האומה, בתפקודה, מזיק לעם ישראל בעצם מעשיו, גם אם לא תהיה להם תוצאה בינלאומית.חגי משגבhttps://www.blogger.com/profile/05343927864087940783noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-19411930562405051802013-05-06T08:02:32.649+03:002013-05-06T08:02:32.649+03:00אברהם גם גירש את ישמעאל ואימו מעל פני האדמה הזו, א...אברהם גם גירש את ישמעאל ואימו מעל פני האדמה הזו, אבל את זה אתה לבטח לא ממליץ ללמוד ממנו.<br />כמו כן אתה בוחר בסלקטיביות מדהימה ובפרשנות צרה מספר זעום של מקורות שכביכול תומכים במוסרנות ובצדקנות המופלגת שלך כלפי האויבים על חשבון היהודים.<br />אתה מתעלם ביודעין ממרחבי התנ"ך המלאים במלחמות חורמה של ישראל בצורריהם, ללא יפיות הנפש השמאלנית המכלה את כרמנו בימים אלו, ואתה מתעלם מדיני המלחמה של הרמב"ם וכל הפוסקים בדרכי התורה.<br />במישור הפרטי הרג אדם, גם אויב, יכול כמובן להוליד חלישות הדעת אצל צדיקים, אך במישור הלאומי מדובר במצווה ובדבר המוסרי ביותר. <br />המוסר המזויף א-לה "הכיבוש משחית" (שבסופו של דבר, אם נוריד את המסיכות, הדברים כמובן מכוונים לשם) הוא סילוף חמור ופושע.Anonymousnoreply@blogger.com