tag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post1436908215133825150..comments2024-03-26T22:04:05.050+02:00Comments on על מה שהיה ועל מה שקורה: בֹא: מה באמת קרה במצרים?חגי משגבhttp://www.blogger.com/profile/05343927864087940783noreply@blogger.comBlogger4125tag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-46667786368338078192013-01-20T10:37:03.284+02:002013-01-20T10:37:03.284+02:00אז כמו ששואל פיי פאטל את העיתונאי בסוף הספר (והסרט...אז כמו ששואל פיי פאטל את העיתונאי בסוף הספר (והסרט) "חיי פיי", עם השלכה על כל האמונה שלנו באלוהים: Which story do you prefer?YABDhttps://www.blogger.com/profile/11504639987631925194noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-31411087621806426102013-01-18T12:49:13.370+02:002013-01-18T12:49:13.370+02:00כלומר, שחשוב לא רקה'מה' אלא גם ה'איך&#...כלומר, שחשוב לא רקה'מה' אלא גם ה'איך'. בעיקר כאיש ציבור ומחנך אתה צריך לשים לב גם למשמעות המצטברת של דבריך ולאפקט שלהם. <br />באנלוגיה לימינו - למשל הפסיקות של הרב אבינר, שאמנם יש בסיס לכל אחת מהן בנפרד, אך האפקט המצטבר שלהן ושימת הדגש על היבט מסויים מתוך המכלול מוביל דווקא לזילות המסר.שפרהhttp://yahalam.wordpress.com/noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-28335466177651511482013-01-18T12:32:00.896+02:002013-01-18T12:32:00.896+02:00כלומר? יחזקאל היה צריך להימנע מלומר זאת?
אחד הדברי...כלומר? יחזקאל היה צריך להימנע מלומר זאת?<br />אחד הדברים האופייניים ליחזקאל, לעומת בן דורו ירמיהו, למשל, הוא שהוא אינו מדבר על אהבה. יש בו רגשות עזים, אבל האלמנט הדומיננטי ביותר בנבואתו על יחסי עם ואלוהיו הוא עניין הברית. חוזה, חוק, מחוייבות. "חסד נעוריך" שזוכר ה' לישראל אצל ירמיהו, שהוא יסוד האהבה, הופך לחסד האל כלפי העם אצל יחזקאל, כיסוד לחובה שנוצרה כתוצאה מכך. אפילו נבואות הנחמה שלו מסתיימות כמעט כולם (גם בפרק הזה) בנימה של "אתם תיגאלו ותתביישו לכם". אבל קשה לי לדעת האם בדברים האלה הוא מכוון כלפי יושבי יהודה הנחרבת והולכת, או כלפי אנשי גולת יהויכין, שהוא נמנה עליהם. בפרקים האחרונים של הספר, אחרי החורבן, הנימה משתנה לגמרי. חגי משגבhttps://www.blogger.com/profile/05343927864087940783noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-3565467513721658572013-01-18T11:07:37.621+02:002013-01-18T11:07:37.621+02:00בוא נדבר על חינוך.
שני יסודות, כך יודע כל הורה, ח...בוא נדבר על חינוך.<br />שני יסודות, כך יודע כל הורה, חיוניים כדי שהילד יתפתח בצורה תקינה:<br />1. עקביות וחוקיות. הידיעה שלכל מעשה יש תוצאה עקבית. נגעת בתנור -נכווית וכואב לך - להבא תימנע מכך. סידרת את החדר -אמא שמחה - להבא תדע שכדאי לסדר.<br />2. אהבה ללא תנאי. הבטחון בעצם השייכות להוריך והידיעה שלא משנה מה תעשה, אתה תמיד תישאר הילד האהוב שלהם.<br />שני יסודות אלו קיימים בסיפור יציאת מצריים על פי ספר שמות. אלוהים מוציא את ישראל מכוח התחייבות כפולה. האחת היא זכות אבות "ישראל בכורי אתה" (אהבה הורית ללא תנאי) והשניה היא החוקיות. אלוהים הבטיח ואלוהים גם מקיים, כך שגם אם ישנם קשיים בדרך הריהם חלק מהתוכנית הגדולה.<br />פרק טז ביחזקאל, לעומת זאת, מושך את השטיח מתחת לשני יסודות אלו. ישראל אינו בנו של האל אלא ילדת זנונים, ולכן לעולם לא תהיה לה את האהבה ההורית ללא סייג אלא רק אהבה על תנאי. בנוסף, פריסת החסות אינה תוצאה של תוכנית המצביעה על חוקיות בעולם, אלא פרי התקלות אקראית בתינוקת המושלכת על אם הדרך.<br /> בלהטו להשחיר את ישראל מצייר יחזקאל תמונה קודרת גם של האל וגם של העולם. ואם ביחס לעולם עוד ניתן איכשהו לקבל את התמונה של שרירותיות, שקיימת במידה מסויימת גם בספרות החוכמה (קהלת ואיוב) הרי שדמות האל שיחזקאל מצייר גרועה יותר. זהו אל *תועלתי*, שמתנהג כמו הילד הלא-מקובל שאין לו צעצוע משלו ולכן מאמץ לליבו את המציאה הדלה שהצליח לגרד בצד הדרך ומטפח אותה כדי שבהתבגרה תהיה שלו. אבל היות והיחסים ביניהם לא הושתתו על אותה קרקע בריאה נדרשת (חוקיות ואהבה ללא תנאי) אין להתפלא כאשר העם מגלה רצון עצמאי משלו ומנצל את יתרונותיו כדי לרעות בשדות זרים.<br />הלקח החינוכי, אם כן, אינו רק על מה ראוי לומר, אלא גם ממה יש להימנע, אפילו כאשר האמת בוערת בך.שפרהhttp://yahalam.wordpress.com/noreply@blogger.com