tag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post8042138395253561770..comments2024-03-26T22:04:05.050+02:00Comments on על מה שהיה ועל מה שקורה: חגם של בני הנביאיםחגי משגבhttp://www.blogger.com/profile/05343927864087940783noreply@blogger.comBlogger10125tag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-64697249192906905792016-05-16T02:22:41.668+03:002016-05-16T02:22:41.668+03:00סקירה מפורטת של הדיונים המועצת הרבנות הראשית, על ק...סקירה מפורטת של הדיונים המועצת הרבנות הראשית, על קביעת יום העצמאות וסדריו - במאמרו של הרב שמואל כ"ץ, יום העצמאות', באתר 'דעת' (מקור המאמר בקובץ: 'הרבנות הראשית לישראל - שבעים שנה לייסודה', ירושלים תשס"ב)Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/07239537715035272187noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-54536770749041967992016-05-12T16:24:26.035+03:002016-05-12T16:24:26.035+03:00אכן, "חג - י׳ " הוא שמי, על שם חג העשור....אכן, "חג - י׳ " הוא שמי, על שם חג העשור. חן חן למר.חגי משגבhttps://www.blogger.com/profile/05343927864087940783noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-52816792392492637382016-05-12T15:23:12.571+03:002016-05-12T15:23:12.571+03:00בס"ד ד' באייר, יום העצמאות תשע"ו
לכ...בס"ד ד' באייר, יום העצמאות תשע"ו<br /><br />לכב' ד"ר חגי משגב נ"י - שלום וישע רב,<br /><br />יישר כוחך על ההפניה למאמרו של הרב שמואל כ"ץ, 'חידוש שלא היה כמותו מימי בית שני', על תקנות הרבנות הראשית ביום העצמאות הראשון בשנת תש"ט.<br /><br />אחד הדברים שהסבו את תשומת לבי באותן תקנות הוא שנכללה בהן גם מצוות 'מתנות לאביונים', דבר שלכאורה לא היה לו המשך בשנים הבאות.<br /><br />עניינן של 'מתנות לאביונים' מתיישב יפה עם היות הבסיס ההלכתי לתקנת יום העצמאות, ימי ההודייה על נסים שאירעו לקהילות ישראל, שנחוגו על בסיס ימי הפורים, כאשר קריאת ההלל החליפה את קריאת המגילה. והרי חלק מרכזי משמחת הפורים היא מצוות משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, המבטאות את הערבות ההדדית של כל ישראל. וכדברי הרמב"ם (הלכות מגילה ב,יז):<br /><br />'מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים'.<br /><br />ותשואות חן לרגל יום הולדתך הח"ו, שיחול אי"ה מחר יום ה' באייר (כמבואר בויקיפדיה בערכך), שמסתמא על שם 'ההוא יומא', יום העשור לעצמאות ישראל נקראת בשם 'חגי'.<br /><br />בברכה, ש.צ. לוינגר<br />מתנות לאביונים ביום העצמאותnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-17629415952104069312016-05-12T06:44:24.605+03:002016-05-12T06:44:24.605+03:00בקשר לשאלת מי עיצב את החג וכיצד, כדאי לקרוא:
https...בקשר לשאלת מי עיצב את החג וכיצד, כדאי לקרוא:<br />https://musaf-shabbat.com/2011/05/07/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C/<br /><br />מועדים לשמחה לגאולה שלמה!חגי משגבhttps://www.blogger.com/profile/05343927864087940783noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-75372223442679930832016-05-12T01:37:13.174+03:002016-05-12T01:37:13.174+03:00אכן, לא ניתן למזג עם שבא מרקעים שונים, הבדלי תרבוי...אכן, לא ניתן למזג עם שבא מרקעים שונים, הבדלי תרבויות והשקפות תהומיים, וכולם יהודים דעתניים ו'קשי עורף' - אלא בסבלנות רבה, 'כרעה עדרו ירעה, בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא, עלות ינהל' (ישעיהו מ,יא).<br /><br />בברכת 'מועדים לשמחה לגאולה שלימה', ש.צ. לוינגר'יקבץ טלאים'noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-1841569314749857762016-05-11T18:24:57.371+03:002016-05-11T18:24:57.371+03:00כמו שכבר כתבתי למגיבים במקומות אחרים, הסבר יפה למע...כמו שכבר כתבתי למגיבים במקומות אחרים, הסבר יפה למעשה טלאים, כמו הסברים יפים אחרים למעשי טלאים רבים אחרים בהלכה. וההלכה מלאה באלה. חשוב לי לומר, שאני מקבל את ההטלאה, ומכיר בעובדה שככה זה. כמעט בכל חג יש לנו טלאים כאלה. תוקעים בשופר בכל הצורות האפשריות כי איננו יודעים להכריע, מצרפים שמחת תורה לשמיני עצרת למרות הסתירה הפנימית ביניהם - הורינו, שבאו מחו"ל, לא הסתדרו עם זה; ההגדה כולה מעשה טלאים, והסליחות בנעילה האשכנזית אינן אלא שאריות והרכבות של סליחות כל עשרת הימים. ככה נבנית תרבות. מי שמנסה ליצור סמל באופן יזום איננו מצליח. על כן ניסיתי לא להסביר מדוע עשו רבותינו מה שעשו - בעניין הזה עדיף לא לנסות לכפות את העבר - אלא לראות מה נוצר מהתקנות האלה. ולדעתי, ולזה מכוון הפוסט, נוצר מהן דבר אמיתי, יותר ממה שהם עצמם אולי התכוונו. כך נהגו חסידים לומר על השולחן ערוך (שאף הוא ספר מעשה טלאים, של פשרה בין שיטות ושל כמעט אף לא ניסוח מקורי אחד), שמשמים סייעו ביד מחברי השולחן לכוון אל האמת אף במקום שלא התכוונו לכך. חגי משגבhttps://www.blogger.com/profile/05343927864087940783noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-13921071387349654692016-05-11T18:17:23.225+03:002016-05-11T18:17:23.225+03:00הסדר שקבעה הרבנות הראשית מבטא היטב את העובדה שתהלי...הסדר שקבעה הרבנות הראשית מבטא היטב את העובדה שתהליך הגאולה שהחל אינו מושלם. <br /><br />אנחנו פותחים במזמור קז בהודאתם של 'גאולי ה' אשר גאלם מיד צר ומארצות קבצם', אך מסיימים ב'שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים' המסיים ב'שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב, הלך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבא ברנה נשא אלמותיו'. עדיין נשמע קול השופר המזעיק על המלחמה עם הצר הצורר, ןעדיין מצפים אנו לביאת משיח צדקנו, שיהפוך את ה'אתחלתא דגאולה' לגאולה שלמה.<br /><br />תחושה זו של 'אמצע הדרך' באה לביטוי משמעותי בנבואת ישעיהו 'עוד היום בנב לעמוד'. אנחנו רואים לנגד עינינו את האוייב המניף ידו באיום על 'הר בת ציון גבעת ירושלים', אך מתחזקים בצפיה ל'חטר מגזע ישי, שלא רק ישלים את גאולת ישראל ויוסיף שנית ידו לקנות את שאר עמו, שעדיין מפורד ומפוזר ברובו בגלות פיזית ורוחנית, אלא גם יישא נס לגויים, ימלא את העולם דעת אלקים 'כמים לים מכסים', וישכין שלום בעולם כולו.<br /><br />לא בכדי זכה יום העצמאות להלל ולהפטרה של שביעי של פסח, יום שבו שמחים על התשועה, אך השמחה זהירה ומאופקת, ביודענו שעדיין ארוכה הדרך לגאולה שלמה. אנו מודים לה' על העבר, ומתפללים על השלמת התהליך בגאולה שלימה לישראל ולעולם כולו.<br /><br />בברכה, ש.צ. לוינגר<br /><br />וכבר אמרו דורשי רשומות ש'ינופף ידו' רומז למנהג ישראל לעשות 'על האש' ביום העצמאות. וכשם שעורך ה'מנגל' מניף את ידו כדי להפיח רוח בגחלים העוממות - כך מצווים אנו להניף ידינו בשאיפה להפיח רוח חיים בתהליך תקומת האומה.'עוד היום בנב' -תהליך שלא הושלםnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-86984297245082035742016-05-11T17:51:58.806+03:002016-05-11T17:51:58.806+03:00נו, אפשר לומר שציפיתי שתיזעק מיד להגן על כבודם של ...נו, אפשר לומר שציפיתי שתיזעק מיד להגן על כבודם של גדולי ישראל, ולהוכיח באותות ובמופתים כיצד הכל בסדר. המחלוקת על ברכת המנהג אין לה יסוד אמיתי, אבל מילא. עיקר תלונתי כמובן לא על ההלל, אלא על הטלאים הברורים: מזמורי שבת, לכה דודי, סיום תפילת נעילה, קטע מברכת החודש, וכמובן בחירת הפרק הממוחזר מהנביא. שום דבר שלא מופיע באיזשהו חג אחר. התוספת העיקרית, ההלל, הלא תודה שהיא מאד מהוססת, והחידוש שגם אשכנזים יאמצו בזה את המנהג הספרדי אין לו תקדים בעצמו אלא החשש שמא איננו ראויים לתקן הלל או שאין זה המועד הנכון. חגי משגבhttps://www.blogger.com/profile/05343927864087940783noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-30790515691088839962016-05-11T17:43:49.219+03:002016-05-11T17:43:49.219+03:00בס"ד ערב יום העצמאות תשע"ו
דמותם של יום...בס"ד ערב יום העצמאות תשע"ו<br /><br />דמותם של יום העצמאות ויום ירושלים לא עוצבו על ידי 'דעת הקהל' ו'קול ההמון'. יש להם 'בית אב' חד-משמעי: הרבנות הראשית לישראל. <br /><br />סדר התפילות ליום העצמאות הוא בדיוק הסדר שאותו קבעו בשנותיה הראשונות הגאונים הרב הרצוג והרב עוזיאל, שניהם ציונים-דתיים מובהקים, ושניהם פוסקי הלכה בעלי 'כתפיים רחבות', ששליטתם המוחלטת בספרות ההלכה, איפשרה להם לתת מענה הלכתי מבוסס לשאלות המתחדשות.<br /><br />הם שקבעו לומר בתפילה לשלום המדינה: 'מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו', הן בהסתמך על דברי רבי אבא בסנהדרין על 'הקץ המגולה' שבפריחת הרי ישראל לקראת העם הקרב ובא, והן על סמך דברי הראי"ה קוק שטבע ב'אורות' את הביטוי 'ראשית צמיחת גאולתנו'.<br /><br />אופיו של יום העצמאות נקבע לפי התקדים של ימי הודייה שנקבעו בקהילות ישראל על הצלה מסכנה, ועיקרם 'הלל' שכדברי הגמרא תיקנו נביאים לישראל לאומרו על כל צרה שניצלים ממנה. ימי הודייה אלה מצאו ביסוס בדברי הפוסקים, ובהם החיד"א והחת"ם סופר (ריכוז הספרות ההלכתית בתשובת הגר"ע יוסף, יביע אומר חלק י, סוף או"ח), ועל פי זה קבעה הרבנות הראשית את גולת הכותרת של היום בקריאת ההלל.<br /><br />כדי שלא להיכנס למחלוקת אם לברך על מנהג, הוסכם שיקראו את ההלל בלי ברכה, כפי שנוהגים הספרדים בראש חודש ובימי הפסח האחרונים. ביום ירושלים תיקנה הרה"ר בהשראת הרב אונטרמן והרב ישראלי זצ"ל הלל בברכה. הראש"ל הרב יצחק נסים היה מורה לספרדים שלא לברך על ההלל. לתלמידים ספרדים בישיבת מרכז הרב לענות אמן אחר ברכת החזן ובכך לא להיכנס לספק ברכות.<br /><br /><br />בזמן הרב גורן זצ"ל החליטה הרה"ר לברך על ההלל גם ביום העצמאות, ושוב נוצר הבדל בין האשכנזים המברכים לבין הספרדים שאינם מברכים (כפי הוראתו של הראש"ל הרב עובדיה יוסף. חידושו הנוסף של הרב גורן, לומר הלל בברכה אף בליל יום העצמאות, פחות התקבל אף בין האשכנזים.<br /><br />כללו של דבר: ככל שחידוש מרחיק לכת, הוא מאחד פחות!<br /><br />בברכה, ש.צ. לוינגרחגה של הרבנות הראשית לישראלnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-86232896771430567902016-05-10T22:24:25.212+03:002016-05-10T22:24:25.212+03:00כפתור ופרח. אם כן אין להלין על מעשה הטלאים והתפיסה...כפתור ופרח. אם כן אין להלין על מעשה הטלאים והתפיסה החרדית שביסוד תקנות הרבנות הראשית שאינה מעזה לחדש הלכות כראוי ליום המחודש הזה, כי בסופו של דבר תקנת ההפטרה המביכה, שאין לפניה תורה ואין לה ברכה, התבררה כמסר עמוק ומעז יצא מתוק. אכן 'בני נביאים הם' ויישר כוחך.יואבnoreply@blogger.com