tag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post3173065746067460575..comments2024-03-26T22:04:05.050+02:00Comments on על מה שהיה ועל מה שקורה: כי תצא: שלטון החוקחגי משגבhttp://www.blogger.com/profile/05343927864087940783noreply@blogger.comBlogger5125tag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-14157875232506087512012-09-05T09:37:22.907+03:002012-09-05T09:37:22.907+03:00חגי,
מסקרן ומרתק כהרגלך.
חגי,<br />מסקרן ומרתק כהרגלך.<br />D!noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-45402379762996456242012-09-01T20:46:47.563+03:002012-09-01T20:46:47.563+03:00א. דווקא על רקע החקיקה המתקדמת לזמנה שמופיעה בתורה...א. דווקא על רקע החקיקה המתקדמת לזמנה שמופיעה בתורה בתחומים שונים (עבדות, למשל), בולטת העובדה שההתייחסות הקניינית לנשים אינה שונה בהרבה מחוקת המזרח הקדום, כולל כללי הענישה במקרה של אונס (אם כי בחוק האשורי, למשל, אחת האופציות לעונש - שלא נכללה בתורה - היא שאבי הנאנסת יאנוס את אשת האנס...)<br />ב. הגישה של פרופ' רוזנברג כמובן מקובלת עליי. הצרה היא שבחלק גדול מהמקרים הממסד הרבני מאמץ את הגישה הדווקנית ולא את גישת המטא-הלכה. ראה למשל את תשובתו של אייל קריים בנושא אשה יפת תואר, כאשר ניסה (לפחות בשלב הראשון, לפני שהוציא הבהרה), להצדיק את החוק בנימוק של "יש דברים שמותרים בעת מלחמה", במקום לומר מייד שבמציאות של היום אין לזה כלל מקום. <br />ג. ההשוואה שלי לא היתה בין רווקה לרווק, אלא בין היחס הקנייני כלפי רווקה, לעומת היחס המכבד והאוטונומי לו היא זכאית מתוקף היותה אם - וראה את כל האגדות התלמודיות בנושא כיבוד אם דווקא. בקרוב ארחיב בנושא זה באחד הפוסטים הבאים שלי.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-74817149714190409672012-08-31T13:49:02.333+03:002012-08-31T13:49:02.333+03:00ואת מה שאמרת על כבוד הרווקה לא הבנתי. מה ההבדל בענ...ואת מה שאמרת על כבוד הרווקה לא הבנתי. מה ההבדל בעניין זה בינה לבין הגבר? וכי עלינו לכבד גבר רווק כשם שמכבדים אב?חגי משגבhttps://www.blogger.com/profile/05343927864087940783noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-26481504823105166612012-08-31T13:46:47.350+03:002012-08-31T13:46:47.350+03:00שמעתי פעם מפרופ' רוזנברג, שאת מה שחידשה התורה ...שמעתי פעם מפרופ' רוזנברג, שאת מה שחידשה התורה צריך להבין לא בגבולותיו המצומצמים, אלא לראות את השינוי שהיא עשתה במצב הקיים. כלומר, לא השורה התחתונה של התורה היא סוף פסוק, אלא הכיוון שהיא התוותה. כמו שהתורה התייחסה למציאות זמנה, כך עלינו להתייחס למציאות זמננו.חגי משגבhttps://www.blogger.com/profile/05343927864087940783noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8925202651489093578.post-59847819375460564352012-08-31T12:13:03.217+03:002012-08-31T12:13:03.217+03:00"הנחת העבודה" של החוק המקראי מתבססת לא ר..."הנחת העבודה" של החוק המקראי מתבססת לא רק על מערכות חוקים קיימות, אלא גם על מוסכמות חברתיות. בעיקר בולט הדבר בהתייחסותה השונה אל "הנכסים המיניים" של הגבר ושל האשה. הפגיעה בכבוד הגברי נענשת בחומרה ("וקצותה את כפה") בעוד שהיחס אל הבתולים הוא אינסטרומנטלי - נכס משפחתי יקר ערך שחל עליו הכלל של "שברת - שילמת".<br />בנוסף, בולט השוני בהתייחסות אל האשה הרווקה לבין האשה-האם. רק לאחר שהיא הופכת לאם היא מהווה סמכות שיש להקפיד בכבודה כמו בכבוד האב.<br />גם כאשר התורה, כדבריך "מגדירה מחדש את ערכיותם של המושגים שבהם היא מטפלת", חלק ממושגים אלו עדיין שבויים בקונספציות של הזמן העתיק, אשר מוסיפות, לצערנו, להקרין עד ימינו.Anonymousnoreply@blogger.com